יום רביעי, 13 בספטמבר 2017

עו"ד נועם קוריס כותב ב...


עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים L.L.M מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.
עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן
עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg
עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc,
עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il,
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ

פורטל עורכי דין הוקם על ידי משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' (נ.קוריס) בשנת 2004 ומשמש כמאגר מידע משפטי ומקצועי לעורכי דין ולציבור הרחב. Kurislaw.com הוא אתר משפטי שכולל מידע על  משפט באינטרנט, בתי משפט, הסכמים, חוזים, נדל"ן, יוזמות, קניין רוחני, זכויות יוצרים, הגנת הפרטיות, לשון הרע, דיני מחשבים, טכנולוגיה, קוד פתוח, חתימה  אלקטרונית דיני תקשורת, הוצאה לפועל ועוד...
האתר הוקם בידי עו"ד נועם קוריס וכולל אלפי מאמרים, פסקי-דין ותכנים ייחודיים אחרים בתחומי המשפט השונים ובינהם- בתי משפט, משפט באינטרנט, מחשבים, זכויות  יוצרים, דואר זבל (ספאם), קוד פתוח, תקשורת, אבטחת מידע ופרטיות, רשתות חברתיות (פייסבוק, טוויטר), חתימה אלקטרונית וקנין רוחני וכן בתחומי משפט כנדל"ן, ודיני עסקים.
שנים מספר לאחר שאתר עורכי הדין עלה לרשת כאתר משרד עורכי דין החל האתר לפעול תחת שם המתחם הנוכחי, כפורטל עורכי דין.
פורטל עורכי הדין kurislaw.com מאגד חומרים משפטיים רבים ואיכותיים המשמשים עורכי דין ואת הציבור הרחב ושופכים אור ובהירות על סוגיות משפטיות ואקטואליות בעולם האינטרנט ובעולם  המשפט.
באתר נרשמות מדי חודש עשרות אלפי כניסות גולשים ייחודיות הנהנים ממידע משפטי מקיף ונרחב.
פורטל עורכי דין 
kurislaw מפעיל גם אינדקס עורכי דין בו ניתן לקבל מידע על משרדי עורכי דין  שונים ועל שירותים משפטיים מגוונים הניתנים על ידי מגוון רחב של עורכי דין. 
דיני אינטרנט
בפורטל עורכי דין 
kurislaw ניתן למצוא סקירות רחבות בנושא דיני האינטרנט ומידע על שירותים משפטיים לאתרי אינטרנט, בכל נגזרות האינטרנט ולרבות תקנון לאתר אינטרנט, זכויות יוצרים, לשון הרע, הסכים לפרויקטים באינטרנט, חוק דואר זבל (ספאם), ממשקים סלולריים לאתרי אינטרנט ועוד.

הוצאה לפועל, גביית חובות ומוסר תשלומים
עיכוב תשלומים וחובות כספיים הינם בעיה שכל עסק בישראל מכיר ונאלץ להתמודד עימה ובפורטל עורכי דין ניתן למצוא מידע רב בעניין חובות, גבייה, כינוסי נכסים, פירוקים, עיקולים, התנגדויות איחוד תיקים, עיכוב הליכים, פשיטת רגל (פשט"ר) הפטר חובות, תביעות חוב, הליכי הוצאה לפועל והרפורמה בהוצאה לפועל, טפסי הוצאה לפועל ועוד.

תביעה ייצוגית

בפורטל מוקדש אגף שלם לעניין תביעה באמצעות תביעות ייצוגיות ובהגנה מפני תביעות ייצוגיות ולרבות סקירות נרחבות על פסק דין והליכים משפטיים בנושא התביעה הייצוגית והליכים נלווים להליך התביעה הייצוגית.
על פי חוק תביעות ייצוגיות קיימת רשימה סגורה של נושאים בהן ניתן להגיש תביעה ייצוגית ולמשל ניתן להגיש תביעות ייצוגיות בתחומי קופות הגמל, בנקים, הגנת הצרכן, הגבלים עסקיים, חוק
הספאם, ביטוח, עבודה ועוד.

בתי משפט וייצוג בבתי משפט
האתר המשפטי של פורטל עורכי דין מציג לגולשים את פרטי הגישה לבתי המשפט השונים וכן מידע רב ופסקי דין של מרבית בתי המשפט ובין היתר פסקי דין שניתנו על ידי בית  המשפט העליון, בג"צ, בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום, בית המשפט לתביעות קטנות, בית הדין לעבודה (אזורי וארצי), בית המשפט לענייני משפחה, בית משפט לעניינים מנהליים ועוד.
ניתן למצוא באתר פסקי דין בכל הנושאים ובינהם דיני אינטרנט, זכויות יוצרים, משפט פלילי, רשויות מקומיות, עתירות, צווים וצווים זמניים, תביעות כספיות ומסחריות, עוולות מסחריותזכויות יוצרים, דיני נזיקין (תאונות דרכים, רכוש ולשון הרע), דיני עבודה, תביעות ייצוגיות.
עסקים
פורטל עורכי הדין מציג מאמרים עם נגיעה משפטית לליווי פרויקטים, עסקאות וליטגציה בתחומי התעשיה והמסחר , חקלאות, תקשורת, תיירות, ליווי פרוייקטים וליווי והקמת חברות, יוזמות 
IT ,   היי-טק, טכנולוגיה, מכרזים, חוות דעת משפטיות, סחר בינלאומי.
בפורטל עורכי הדין יכולים בעלי עסקים ויזמים למצוא כלים מועילים לעסקים ומאגר גדול של מידע עדכני.

חוזים, הסכמים ועסקאות
אתר עורכי דין מפרסם מידע מקיף לציבור הרחב ולעו"ד העומלים על הכנת החוזים עבורם בתחומי: עסקיים, חוזים מסחריים, חוזי עבודה, הסכמי מייסדים, תקנונים, זכיינות, בלעדיות, זכויות.
נדל"ן
ניתן לקבל בפורטל עורכי הדין נ. קוריס ושות' מידע על שירותיים משפטיים ייצוג וליווי ביוזמות נדל"ן, חוזי נדל"ן (קניה ומכר של דירות ונכסים), תכנון ובניה.
תגיות לעמוד עורכי דין נועם קוריסנועם קוריס דיני אינטרנט לשון הרעזכויות יוצרים פיצויי פיטורין עו"דהוצאה לפועל תביעה ייצוגית gurl shi  תקשורתספאם פלילימאמרים  אינדקסקניין רוחני גביית חובות 

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס


אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות..."

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנרצוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם ...".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'
R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

-          נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

-          הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

-          והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה... נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

נועם קוריס

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

 מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס - כדאי לקרוא

עו"ד נועם קוריס - כדאי לקרוא

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפטט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונותעו"ד נועם קוריס כותב ב news1עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום


עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’